פסק-דין בתיק ס"ע 57507-01-11

1. זהו פס"ד בתביעה שהגישה התובעת כנגד שני הנתבעים בגין הפרשי שכר וזכויות שונות המגיעות לה, לטענתה, מנתבעת 1 (להלן גם הנתבעת או החברה), כמעסיקה, וכנגד  נתבע מס' 2 (להלן גם: מר בראון), כמנהלה וכבעל השליטה בחברה - בשל  הרמת מסך.
2. העובדות הרלבנטיות, כעולה מהדיון המוקדם שקויים:

א.         הנתבעת הינה חברה לבניה מודולרית, והועסקו בה כ- 14 עובדים בתקופה הרלבנטית לתביעה.

ב.         התובעת עבדה אצל הנתבעת מיום 1/11/07 ועד ליום 31/10/10.

ג.          מר בראון הוא מנכ"ל ובעל שליטה בנתבעת.

ד.         עבודת התובעת בוצעה מביתו של מר בראון בירושלים, שם מצויים משרדי החברה. לעיתים בוצעה העבודה מביתה או ממקומות אחרים.

ה.         לצורכי עבודתה, העמידו הנתבעים לרשות התובעת מחשב, מדפסת וטלפון סלולארי.

ו.          התובעת קיבלה תלושי שכר, המשקפים את התשלומים ששולמו לה בפועל, כשלטענתה התלושים לא שיקפו את מלוא הזכויות שהגיעו לה.

3.   המחלוקות  בתיק:

א.         האם זכאית התובעת להפרשי שכר עבודה. בהקשר זה, מה היה השכר שהוסכם עם התובעת לו הייתה זכאית. ככל שהתובעת זכאית להפרשי שכר מה שיעורם. האם נספח ג' לכתב התביעה משקף את הסכם השכר בין הצדדים כטענת התובעת.

ב.         האם התובעת הייתה בעלת מניות בנתבעת, מה שיעור המניות, וככל שכן, מה השלכת הדבר לעניין זכויותיה ומעמדה בחברה.

ג.          מה היו נסיבות סיום עבודתה של התובעת. האם נכונה טענת התובעת כי הרקע לסיום העבודה היה אי תשלום שכרה וזכויותיה והבטחות שהופרו לתשלומי שכר, או שמא נכונה טענת הנתבעת כי התובעת התפטרה מיוזמתה. כפועל יוצא, האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים וככל שכן, באיזה שיעור.

ד.         האם זכאית התובעת לפיצוי בגין היעדר הפרשות לקרן השתלמות ולגמל וככל שכן, באיזה שיעור.

ה.         האם זכאית התובעת לדמי הבראה וככל שכן, באיזה שיעור.

ו.          האם בנסיבות העניין קמה לתובעת זכות לפיצוי בגין עגמת נפש ופיצוי בגין נזק לא ממוני וככל שכן, באיזה שיעור.

ז.          ככל שיפסק, כי התובעת זכאית להפרשי שכר או לפיצויי פיטורים, האם עומדת לה זכות להלנה בגינם ואף לפיצויי הלנה מוגדלים בהתאם לחוק שכר מינימום, או שמא לנתבעת טענת הגנה טובה.

4.   אופן ניהול התיק:
במועד הגשת  כתב ההגנה והדיונים המוקדמים בתיק, היו הנתבעים מיוצגים על ידי עו"ד מטעמם, אלא, שלקראת מועד הדיון הוגשה  בקשה לשחרור בא כוחם מהייצוג בתיק, ובית הדין אישר זאת. התובעת, הגישה לבית הדין תצהיר עדות ראשית, אולם מטעם הנתבעים (שכבר לא היו מיוצגים), לא הוגשו תצהירים. במועד הדיון שמע בית הדין את עדותו של מר בראון  (שהינו גם מנהל הנתבעת), והוא נחקר בחקירה שכנגד. יצויין עוד כי בתחילת הדיון  הבהיר מר בראון כי  אף שאינו מיוצג עוד, מבקש לקיים את הדיון, כפי שנקבע, וכי אין בכוונתו (וביכולתו הכלכלית) לשכור שירותי עו"ד. לאור זאת, קויים הדיון, כאמור, ללא ייצוג מטעמו.  הצדדים  סיכמו בע"פ, בסיום הדיון.

5. דיון והכרעה: